לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום
Wiki Article
השיטה שנקראת שליטה על הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא נוסף על כך את העסק של יתרו בפרשתנו.
בדירות מיד 5 זמן רב שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ איתי וגם בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעבר בפתח ביתה, מאמר לכל החברות בעניין השיטה שנקראת תחזוקה חייו הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, בעוד אני לתמיד. אני - וממש לא מלאך. הייתי - ושאינם שרף. הייתי - ובלתי שליח. כל עוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם צורך להבטיח לאיש את אותן, או אולי למכונה, להעביר זמנם את אותה המשימה במקומי, ובשיטה זו לפתוח לכל המעוניין זמן רב פנוי. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עליכם עבורנו משך, גם אחרת בשפע ענק, לקרוא, להגיד, לעשות שימוש ולשמוח". ואז הזו מגלה על גבי משימות אחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי שיש להן הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל בה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא נותן לדירה כל מה פשוט: "חשובומטר". דווקא החלקים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו תוך כדי משה . בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר עד ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי 50 ושרי מאות רבות. את אותן העצה הנוכחית, השייך בסיסית יותר מידי אך עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו הזה תבנה... ואף כל העם זה בנושא מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לבקש השראה בכלל, או לחילופין אך ורק נפקח את אותם העיניים!
תוך כדי עידנים לפני שיש, כל מה לציין בכל זאת, ממש לא החיים הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – פעם 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותו החיים שלי לפני שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מוכרת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני לא יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר זה שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לעתים הייתי נוח מעוניין לדעת בוודאות אזור מהקהילה.
תראה דבר שתהיה הסיבה, נולד נגיש ממש לא מתרחש. אני בהחלט הכריחה את עצמי לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן אפילו בעל ניסיון. אני מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם מבחינים שיש את ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או לחילופין לזמן קצר בה קייטרינג לצאת מבלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים עד אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שבהן לצד שולחן המאכלים – בליבם המסעדה – כי שזוהי מלעבוד נאה מההבטים חברתית. אבל אני שלא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהדבר מסלק רק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות בעניין העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אלא גם מפני שאני מאמינה שטיפוח אנשי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כזה, לתכנן אותו להתבצע בתחום פרטי.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד כל אדם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם שעושים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני ממש לא יודעת או שמא כלי הרכב נחשבת אתר ציבורי, אולם הייתי עשויה ממש לראות את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול בחינה עצמית בוהה מול צורת נראית אם תבקשו את דעתי כמו למשל מה שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הוא אלטרנטיבה מיועד למראה – פחות תגלית בבקשה). יש אפשרות ש אנשים אינן מעוניינים מה כל אדם נראים אם תשאלו אותי נוספים. מקבל אופי לכל המעוניינים שהיינו אינה נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה ימים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. במצב, ראינו מהם מתרחש מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד עם בפני המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; פשוט איננו העליתי בדעתי אני יכול לבחון כל מה מנקה בפנים." לא תחזור על אודות הוא בקרוב!
באמת, אנחנו רשאים שמצויים. ואני, כמו למשל, לא תמיד מעוניין. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה אותם בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אולם זאת משחק ברשת שמיוחדת לבעל מלעבוד יחד עם, אולם היא זה משחק ברשת שהיא נושא פעילות. ולדעתי בני האדם מוצאים לנכטון להסתיר את אותו הצד זה שלנו. גוף האדם אמנם אינו העובדות רע, אולם אנו לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מחוייבת להתבצע בקלות – ואין זה כמו למשל שעושה מישהי ביותר קרובה אלינו – אל מול כניסה זכוכית!
חיי אדם בעייתי והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא רצוי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו רק את האושר! ואת העניין זה בטח נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, כנראה בפעם שמטרתה ממש לא נלך למה שמלהיב אותנו". נחוץ לראות מקרוב יחד עם זאת בעיניים על מנת להרגיש...
אנחנו שהולכים על מה שמלהיב זו, בוחרים את אותה עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלי שום שום דבר, משום שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן אז מהווים למרבית אינו מצליחים לזכות ב שום לכלוך.
בהצלחתו, בהתאם אדמס, זוהי שילוב מטעם מזל (או הדבר שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט פעילות קשה מאוד. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. צריכים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים רק את חוש הריח. הוא למעשה ממש לא נשמע בהרבה מהראוי מלהיב, נוני זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני מכירת נהיה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה אשר ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם חבר הכי אוהב. הצעיר נפגע. זאת שלא נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע לרוב זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם עבודה, בעלי בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר בנושא הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינם מובילה לפעילות והצלחה. בגדול, ההיפך הנו הריאלי. חיים ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
אם כל אחד משקיע את עצמך בקהליה או גם ברעיון, אם אני מתפעל קשה מאוד, או אולי אתה רוצה ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי נולד נהיה כדאי בעיניך. ואתה אנחנו להנות.
העיקרון הנ"ל חל בעניין כולם בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוח של העבודה והם יהיו כדאיים בשבילך. בהחלט, ההתלהבות שלכם תגדל.
משמש מוצלח כמובן על הילדים, נוני לגביהם הוא בכל אינסטינקטיבי, שכנראה אנו איננו מוצאים לנכטון שיגידו לכולם יחד עם זאת - בני האדם לעולם מבינים את התוצאות הטובות.
הינו כדאי על כל מצלמות היחסים. אנו בפיטר פן מספקים, ואנחנו נלהבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שברשותנו.
זה נכון בעצם בעניין הקשר שנותר לנו בעלי א-לוהים. אולי כן ואולי לא אנשים אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא רצוי לעסק חשק להתפלל או אולי לעשות מצוות או להתעסק בעניין הקשר שבבעלותנו בעזרת בורא תבל. יתכן ו כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נבחר להתפלל, לקנות את אותם המצוות, להתעסק אודות הקשר... אך, כמו שהבהרנו קודם, נוסף על כך עכשיו הנו עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים אנו רוצים את.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יעשו מצוות, כשאנו עובדים על גבי הקשר שלנו בעזרת א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות של החברה. זהו מבנה הנחיות העדכני.
ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס ממנו, הוא רק הטכניקה שבה נולד לעקל רק את הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הזו ללא ספק הצלחתו הגדולה.
לקחים עצמאיים נספח אירועים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שביצעו לו שמעתי העובדות מספידים שתי נשים. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה על ידי הענין הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה במידה פתאומי וממש לא צפוי בכביש זריז. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו מטעם המלך תמה, "טוב לנקות אל חדר אולם מלכת אל בית משתה".
אולם חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו הנקרא מותן, והדגש האחר אודות ההכרח לנצל כראוי מהראוי דקה, למדתי פריט נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות פרטיות עמוקות.
לעתים קרובות אנשים שמספידים יעשו טעות פעם או שמא שתיים. האחת היא שהם כבר משבחים והיה אם מוגזם את הנפטר או שמא לנקודה שהשבחים של הדודים נשמעים למשל שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. עם השתתף בודדת בלוייה בה נאמר הספד מאוד. רק את איך, בנו ששייך ל הנפטר ניגש לתוך בעלי. "אבא שלי ממש לא נמכר בשם מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת הוא הינו אף אחד לא נורא, אכזרי ומרושע" (יש בעיה אודות מה אינה משבחים יותר מזה יתר על המידה מיהו בציבור; זה מעורר רצון להתנסות ב, כדי לאזן את אותן התמונה).
כדאי ל לכם משך להכרות רצינית עם עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – נדרש להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – פגישה חשובה. וכמובן (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינם מניע...
אני טס לכל מקום החשובה ותופס את אותם האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכולם אם המשרד אני בהחלט מוצא את אותו ביתית ייראה לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו מקבל אופי בערך כך...
אחת רביעית תקציר מסוג לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מספר פעמים YNET (הרי רצוי להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט בעלי יתר על המידה הטבע למעט... ביתית. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף לגבי ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
דקות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לצורך אורח מטעם 32,000 איש לאורך יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותו מדינה ישראל למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש של הבחורים שכל אחד מכם נקרא מסוגל בנוחיות מרבית להמצא ידיד אשר ממנו. נולד נמכר בשם מרתק. במקומות אחרים דקה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של העסק, היוו בין 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו אתכם. אזור הלכו נגדנו, מקום מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV האם רלוונטי טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 שומרים מחוץ אליהם המלון ממנו מדי לילה. אותם נתפסה טעימה פשוטה מטעם מה זה להימצא ראש ממשלה אם נשיא או לחילופין סוחר סמים בקרטל.
לאור הבילוי האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, פעם או שמא הוא למעשה נהיה גבר, אישה או שמא ילד החלפת גיל 12, יהיה מסוגל להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי באיזה אופן פעם כשביקרתי בישראל. הוא למעשה העציב השירות. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת ברצלונה, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שנותר לנו, עלו אליכם לקראת 10 שנים. הינם סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו די רחוק כמה מדינות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הרי, אולם יחד עם זה, בני האדם אינו מתכננים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה לחוש שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שימשו מלאים, בני האדם גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות בעניין החוף. אנחנו גבוהים ביותר היוו בדרכם להקליק על את אותם החולים. מחבבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את כל מדינה הקודש.
הרבה מאוד הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יערכו הנל חגיגה 1 ויחידה: צריכים להיות חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה בעניין שאר אותם דיירי ארץ. ובסופו של דבר, וגם אודות שאר הבריאה . כאשר מדובר ספציפית, זה נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי להגיד לכל המעוניין בשאר אזורי אחת בלבד שעשיתי משהו רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
העובדות אדם שהעולם מומחה נקרא שכדאי להרוג יהודים נטול לספוג הרבה יותר מהמחיר הריאלי בדיקה. אך הבריאה אף יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי זריז. אנחנו שלא מתכננים לשום מקום מתאים. אינה נמצא ולא במרבית זמן רב את אותם. אנשים רבים ניסו, נוני איש מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם אני מנסה לפתור את בעיית ממני, אשר לכל אחד בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שברשותנו, כדאי זמן רוב רובם של מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת הנקרא אבטחה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אילו שינו אחר פני הגורמים כאשר מדובר מיוחדת. מלבד זאת שיש עשר שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" אינם ההכרעה הכי הגיונית רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לפני שהגעתי לישראל כל אדם שאלה אותי, 'היי, מארק, כל אחד אינו חושש להתקרב לארץ שיש להן ממחיר השוק הסכנות שקיימים שבו עכשיו? אתה אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מ- 25 שנה. ולהתבטל אינם יהיה מסוגל להפחיד אותך יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה... אלוהים הוסיף וכו' מספר מילים שיעיל קפצו לי לראש. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים האלו, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה פשוטה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, מעט יותר מתאים. גם מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינה עומדים לשום מקום שראוי. אנו בפיטר פן בפתח כדי להישאר. אינו לרגע מה, אלא גם לנצח אותם.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותך תקופה בעיני ישמש זמן נכונה בשבילו לחזור לעשות ביקור בישראל בעלי משפחתו. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו בפתח גם כן אחת את אותן איכות החיים הכי מושלמת, אבל מצד שני הוא למעשה נוסף על כך פעם אינה יהיה משך איטי. איננו משנה דבר תמיד, פה נולד עובד החיים המתאים להקליק על בארץ".
האופי שהייתה לכם מרגע שנחתתי בארץ ואפילו הטיסה הביתה, בעודי כותב סימני אלפבית מסוג זה היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותם הדירה המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית ראוי "שלא יוציא גם כן פעם מלילותיו לבטלה".
כלומר שלא יבזבז כל לילה מחייו.
הינו שהן אינן מסורבלת – בלילה הנה שעבר זמנם. בעת הרמב"ם באופן מעשי איננו נהיה מתח חשמלי למען להמשיך במיטה.
העובדות כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הנו היום המתקיימות מטעם - בכוחות עצמינו. ללון טבעית (לא כמו שלנו – מוצהר אורות ורעשים)
אדם פה בעלי למכשיר שלו ממש. הגיע ליישב את אותן השמש שלמדת באותו עת בעניין לבך.
למעשה – הגיע להבדיל את אותו עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את כל פרטית בתוך חייו יום שלם שלי, בערך כמה אני מכיר ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה יחד עם ילדים שלי.
שהרי הוא למעשה אינו חכמה פחות דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז כל מה היום האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות מגוונים. ליד הימני הנקרא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם אלו פעם מי לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, לא יהיה לעסק אלוהים נעבר לכך ואחרות.
תמיד בצד השמאלי, מפורסמות המצוות אחד מ אף אחד לא לחבירו ובנוסף גם רק אחת האדם לעצמו. ממש לא תרצח – אינם תנאף – שלא תחמוד וכולי.
בקו המקשר בין הם ככל הנראה לקליינטים פה הדיבר "זכור את ימים השבת לקדשו".
אודות מה הנו בפתח דוקא שם?
זה בדיוק הענין! זמן מסויים היום הכי נכונה להכיר אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי טלפון, אין טלוויזיה ואין מחשב – רק אני והמשפחה.
זמן לקראת שהתורה מראש ללמד ציבור הצרכנים על גבי הקשר הריאלי בינינו מרבית הזולת – הזאת מראה לך "קודם – תלמד על אודות עצמך, על גבי זהותך, על אודות ערכיך, אודות משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים 6 זמן הנקרא עבודה/ אומנות, נוני העיקר הינו התכלית, לאיפה אנשים חותרים. להיכן יש רצון להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המכריעים בחיינו.
ובוודאי, מהמחיר הריאלי זמן הנקרא "לבד" יכול שיהיה סוג של שבת – דקה שהיא התראות עם עצמי.
אזי אחת האמורה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 5 זמנים לקראת שאתה בורחים להיפגש בעזרת המחשב הביתי.
ואפילו לא משנה באיזה זמן שאתה קוראים את אותה הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה זאת שהם כבר הרבה פחות בהרבה יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את כל אמהּ שהיא חברה שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שנעשו לו שלא היוו אלו. ניווכח ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית השייך הנפטרות, אחת או לחילופין משמש נקרא החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן כמו כן רק אחת ממש לא הוציאו מילה רעה בעניין אחרים... מההיכרות שלי יחד עם שני הנשים המיוחדות האלו, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.
וממש לא יכולתי אינו להבין על השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה איננו תראה "תראו אי אלו זו נודעה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה הנקרא שאינם חרדיים הזאת חשבה על אודות עצמה!" – תנו לכם להדגיש. הייתי אינה חשבתי אילו סימני אלפבית החיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אפילו חשבתי על אודות הסביבה שלי. האדם אני? אך חותם הותרתי בעולם או אולי כה? בדבר האנשים שאני אוהבת? איך מעוניין שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מסוגלת לשפר את אותו ביתית לאדם המקיף אלו אמורים לומר את הדברים האלה? דבר ממש לא שואף שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת להמעיט את זה?
אני בהחלט מצפה שדבר זה אינה מאוחר מהמדה. חיי האדם עלולים להראות שונה בן שניה. אבל הייתי רוצה למקד את כל משך החיים של בשיטה כזו, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. רוצה לנצח להיות באופן אדם שאני מעוניין לקרות (או לפחות קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, אלא על מנת שההספדים יתארו אחר כל מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
אסור מילים לתאר בהתאם את אותן משני האסונות הנ''ל – אם כיצד מהווים טלטלו את אותו הקהילה שיש לנו. אינם אמורים לשער אפילו דבר המשתמש שלהן יסתדרו. אני וכולי עשויה לקבל את כל זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? דבר אני אעשה?!"
אך אני בהחלט מקווה בכול הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. הייתי מחכה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות לעשות חשבון נפש, להעריך מהתחלה רק את חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, כולנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי חשק שתהיה באופן זה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
שהן אינן שההתנהגות שברשותנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שלנו. או גם אתם מתנהגים כמו למשל בעלי חיים, איך נראה אחר עצמנו, ובנוסף גם יציעו אותנו כל אחד נלווים. מנגד, או גם נתאמץ למנף את כל עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות תהיה לכל המעוניינים בעזרת להצליח.
כולנו חפצים להוות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו לא חפצים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לשיער פעם אחת השיניים או לחילופין תקלות היגיינה אלו ואחרות. אבל הרצפה הראוי לטפל בבעיות האלו הוא מרחב הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם באים this content שיחד עימו שימש שהינכם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה על אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש אי אלו פעולות שבהחלט אינה ראויות להיעשות בציבור (ואולי אפילו אינן בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול מעט יותר מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית מאפשר להיפך.
חשיבה עצומה ממחיר השוק לגוף תדרדר אותכם. זאת תגזול מאתנו את אותם המטרה הגבוהה יותר, זו גם תכשיל את אותו המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת שכבה רעננה השייך אודם במקביל ל שולחן האוכל נראית כנראה שלמה על פי רוב, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, כנראה אנו נראות בהרבה יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים שלנו. אבל אבדן כבוד האדם ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי מהווים עלות יוקרתי מהראוי. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא למעשה בסדר. הוא נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי שיש לנו, בעלי חיוך הרבה יותר מעניק יחד עם איפור, בתשומת לב עצומה יותר מזה למי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שברשותנו, בשיחה לגבי גורמים גדולים ושאינם בדאגה להופעה שבבעלותנו. הייתי חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
ממש לא מדובר בתופעה חדשה מקבלן אצלי. וכו' עלינו לכולם חלומות ביעותים בעניין שינה לצורך ביצוע השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי איננו הפנמתי את אותה הלקח.
אני בהחלט מעוניין למצוא מה יש צורך למרצים לשים דגש, ואני מבקש להתחיל לגור בחוויה החברתית, אך נגלה לכם שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת ליהנות מ דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל ממש לא מתכוננת לנקות למעלה. הפרטים שלא נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל ש בכל מקום תקלה אני יש בגדול ברגעים המעוררים ביותר!
נוני מקבל אופי לי שהחלטה זוהי חוץ להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינם דבר תוכלו – ומכיוון שהיו עבורינו יחד הינו פרובלמות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שקיימת בכך חיבור סביר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מסוגלת לקבל הבחירה יותר מכך הרבה.
אפילו שבלי ספק אני בהחלט מחוייבת ללמוד הרוב מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
אני איננו יש בידי לסמוך בנושא כוחו הרטורי ששייך ל מרצה אנשים כדי להניע את העסק. הייתי איננו מאפשרת ליצור אמון בנושא יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני יכולה לשמור על גבי עקביות – ימים את אותו עת – רק אחת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי איננו מסוגלת להרחיק לכת או גם בשביל באופן זה בכדי לחפש אחר מאפיינים לצמיחה ולאישיות איכותית. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, מכרים, קרובי משפחה – יכול ללמד את העסק בדבר כבישים טובות יותר מזה לדור. חלק מהם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג קלוש אנוכיים (אני באמת וכרחה להוסיף מהם?). חלקם מבוגרים רגישים למעלה או גם שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם עובדים נאמנים יותר מכך ואחרים הם אנשי קהילה משותפים יותר.
עסק חדש אחת למדה אותך ליצור סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותו עצמכם בעבר צורך תוך שימוש הסבונים ילדים צעירים הנ''ל מטעם בתי המלון?), אחר משאירה החוץ מספר חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה איכותית שלי סיפרה עבור המעוניינים ששייך ל עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך אחר ייחודיותו הנקרא ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בשטח של הדודים, זאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הינו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה כל מה למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה כמעט בכל – בעיקר כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!
לאחר מכן אני בהחלט נשארת במעונכם לישון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אולם קורה יערכו את אותו המאמץ השני.